מאמרים

רענן הס
מומחה לביצוע ניתוחי עיסוקים בשיטת שיפור ביצועים (performance improvemnet). הס הוא יזם וחוקר בתחום של ניתוחי עיסוקים ושימושיהם. רענן הוא בין המומחים המעטים בארץ שכל עיסוקם ניתוח עיסוקים. רענן עובד בארגונים רבים בכל מגזרי המשק: בנקים, תעשיה הייטק, תעשיה מסורתית, עיריות ורשויות מקומיות, משרדי ממשלה ועוד.
ניתוח עיסוקים בשיטת שיפור ביצועים נחשבת כשיטה התקיפה והמהימנה ביותר היום. מאחר שהתוקף והמהימנות גבוהים השימושים רבים. בין השימושים השכיחים של השיטה:

• איפיון ועיצוב תפקידים (job design) כבסיס להתקשרות כלכלית בין הארגון לעובד.
• הגדרת מדיניות שכר ותגמול
• מיון מועמדים לתפקידים
• אימון להצלחה בתפקיד (coaching)
• גידור ומניעת סיכונים
• הערכת ביצועים
• פיתוח הדרכה
• ועוד...
  
  

על פי (Rayson (2000 המחיר למשק הבריטי, למשל, כתוצאה מהיעדרות עקב בעיות גופניות של שרירים - שלד, פציעה, מחלה, פרישה מוקדמת כתוצאה ממחלה (Ill - Health retirement - IHR), פגיעה נפשית מגיע לכ- 11 ביליון לירות - זאת על פי מחקרים של המכון הבריטי לחקר העבודה. על פי מחקר שבוצע בבריטניה ``המחיר`` שמשלמים ארגונים כתוצאה: תחלופה, היעדרות, ימי מחלה, וכדומה מגיע לכ- 60000 לירות לעובד לשנה. מחיר זה אינו כולל את עלות הגיוס, המיון וההדרכה של עובד חדש. על פי נתוני המכון הבריטי לחקר העבודה הנתונים הם בצמיחה והנזקים למשק הבריטי ולארגונים הולך וגדל. יש להניח שהמצב במשק הישראלי דומה על אף שהמודעות לכך בישראל נמוכה יותר.
הקשר שבין חוסר התאמה לעבודה לבין הפגיעות השונות הוכח כבר באמצעות מחקרים רבים, למשל Jones, Bovee & Kapnik (1992), Rayson, pyna, Rothwell & Nevill (2000) ואחרים. לכן חלק משמעותי מהתופעות המוזכרות לעיל ניתן להסביר באמצעות ``חוסר התאמה של העובד לעבודה``. את גורמי חוסר ההתאמה לעבודה ניתן לחלק לפחות לשתי קטגוריות עיקריות: גורמים ביו-רפואיים וגורמים פסיכו-סוציאליים בעבודה. ישנן אסטרטגיות רבות שפותחו במטרה להגדיל את ההתאמה לעבודה (Strategies to fitness) ביניהן: עיצוב תפקיד, מיון והדרכה של עובדים לאור דרישות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות של תפקיד, הערכת התאמה תקופתית וניוד והשמה בהתאם, ועוד. נראה שהפתרון המתבקש שיתן מענה כוללני הוא שימוש בניתוח עיסוקים כבסיס להשגת התאמה של עובד לתפקיד (Fitness to work). לאי התבססות על ניתוח עיסוקים מחירים משמעותיים וכבדים למשק, לארגונים ולעובדים.
לכן, שימוש בניתוח עיסוקים שלוקח בחשבון ומתייחס הן לגורמים ביו-רפואיים והן לגורמים פסיכו-סוציאליים בעבודה יכולה להיות תרומה משמעותית ליצירת התאמה לעבודה. שיפור בהתאמה לעבודה יכול להוביל ל: גידול בתרומה של העובד למאזן החברה, גידול באיכות ובפרודוקטיביות של המוצרים והשירותים של העובד, קיטון בהיעדרות, קיטון בתחלופה, קיטון בהוצאות רפואיות, שיפור באיכות החיים וקיטון בתאונות ובפציעות בעבודה.