מאמרים

ההדרכה בהתנתקות – סיפור הצלחה בהדרכה

• כותב: סא``ל אלון אסף, רע``ן פיתוח אימונים ולמידה מבצעית, מז``י, צה``ל / מאיר נבון, מכון טכנולוגי חולון
• 11/06/2007
• כתובת דוא"ל :
• 367

סוף דבר- בראשיתו:
מתוך תחקיר שהוצג  במטה הכללי :
"פיתוח תפיסה ומגוון רחב של מענים הדרכתיים תוך שילוב בין ריכוז פיתוח ההדרכה וביזור השימוש/ביצוע ההדרכה איפשרו להביא את הכוחות הרבים וההטרוגניים למוכנות בזמן קצר יחסית"

כללי

כאשר הוטל על כוחות הביטחון של מדינת ישראל לפנות את יישובי חבל עזה ויישובים בצפון השומרון עמדו בפניהם אתגרים עצומים ורב מימדיים, אשר חלק מהם התבררו רק תוך כדי הפעילות עצמה.

בשלב   מסוים התברר למפקדים, שהכנת הכוחות שישתתפו במבצע הפינוי יהווה חלק מכריע בהצלחתו. זאת, כמובן, לצד מערכות חשובות אחרות, כגון לוגיסטיקה, בינוי וכיוצ"ב, אשר הינם מחוץ ל-scope של מאמר זה.

מאחר ומדובר על הכנת הכח, נתח משמעותי מהמשימה הוטל על יחידות ההדרכה של מרכיבי כוחות הביטחון השונים (בצה"ל ובמשטרת ישראל).

אנשי הדרכה אלה התגייסו למשימה, תוך הבנה שתפקידם הוא מכריע להצלחת המבצע.

במאמר הנוכחי נפרט את האתגרים שעמדו בפני הכוחות במבצע ההתנתקות, איך ההדרכה נתנה מענה לאתגרים אלה ומה הם הלקחים שהופקו והתובנות שהוסקו בעקבות פעילות חריגה זו.

קורא שלא נמנה על אנשי ההדרכה יתהה על שום מה ראינו לנכון לכתוב מאמר מיוחד על תפקיד ההדרכה בהתנתקות.ובכן הסיבה לכך פשוטה: לעיתים רחוקות ( אם בכלל) מוצאת את עצמה ההדרכה כה ב"קדמת הבמה" , כאשר הצלחת פעילות הארגון תלוייה  כה רבות בה וקברניטי הארגון מודעים לכך. אנו, אנשי ההדרכה, תמיד משוכנעים שכך המצב, אך בדר"כ לא נהנים מאוזן קשבת אצל מנהלינו. במקרה ההתנתקות, מסיבות שיפורטו בהמשך, ברור היה לכולם שביצוע חכם ושלם של פעילות ההדרכה יגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי להצלחת כל הפעילות.

כך הוערך, כך תוכנן וכך גם הוכר בתחקירי ההמשך ולכן חשוב לנו לעצור לרגע ולהבין מה , איך, למה כך קרה ומה עלינו לעשות כדי לשכפל הצלחה זו.

רקע

כנסת ישראל אישרה את הצעת החוק שהונחה על שולחנה ע"י ממשלת ישראל, שנועדה לסיים את הנוכחות הישראלית בחבל עזה והיערכות מחוץ לשטח ופינוי הישובים – גנים,כדים,חומש, שנור בצפון השומרון.

כוחות הביטחון הונחו לוודא שטרור פלשתיני לא יפריע לביצוע המהלך.

חשוב לציין, שמרכיב מרכזי בהוראות היה ההכרח לפעול בדרך שתצמצם את עוצמת העימות והמתחים עם מתנגדי הפינוי , תוך שמירה על כבוד המתפנים והימנעות מנפגעים. הווה אומר, שקריטריון משמעותי לבדיקת הצלחת המשימה נעוץ היה, במהות הקשר שייווצר עם התושבים היהודיים של גוש קטיף. כפי שנראה, קריטריון זה חייב את כוחות הביטחון להכשיר את המשתתפים במיומנויות הזרות להם עד לאותה נקודת זמן. זו גם הנקודה, שבה כוחות אלה שונים מהותית מרוב הכוחות הקיימים בעולם ( כתבנו רוב מחמת הצניעות והזהירות...) ועל כך גאוותנו הלאומית.

הערה: כותבי המאמר נזהרו לא להיכנס לסוגיות פוליטיות, אשר שנויות במחלוקות עד עצם היום הזה. אם מי מהקוראים מתרשם אחרת מהרשום במאמר, עימו הסליחה, אך זו לא כוונתנו.

מיכלול האתגרים

מומחים בתורת השינויים טוענים שאין לבצע "שינוי על שינוי", כלומר להתמודד בו זמנית עם שינוי תוך כדי התמודדות עם שינוי אחר. באנלוגיה נוכל לטעון את אותו הדבר על האתגרים העומדים לנוכח כוחות הביטחון במהלך ההתנתקות. כל אחד מהאתגרים שיפורטו להלן עלול לרתק את מיטב המוחות זמן רב בגיבוש תוכנית הפעלה. מה נאמר על שילוב של כולם ואת כל האינטראקציות הנוצרות בניהם?

  ü   משימה חדשה לארגון - יעוד כל כוחות הביטחון הינו לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל. במקרה ההתנתקות 
       נדרשו, כאמור, כוחות אלה לפנות אזרחים מביתם מזה שנים לא מעטות. רוב רובנו שרתנו בצה"ל וחונכנו להבחין 
       בו בין "עמית לטורף". המתיישבים בגוש קטיף היו ונשארו אחינו ובדרך זו היה על המפנים לגשת למלאכה. למרות 
       היות טוהר הנשק ערך מקודש בצה"ל, המדובר בסופו של דבר על צבא לוחם, אשר מתכנן מבצעים ומתמודד גם 
       עם "נפגעים פריפריאליים". במקרה ההתנתקות, ביטוי זה לא היה מקובל לחלוטין והיה צורך בשינוי תפיסתי, 
       תיפקודי ואף בשפה שבשימוש הכוחות הפועלים

  ü   שטח לא ממופה - זו לא היתה הפעם הראשונה שבה התבקשו כוחות ביטחון לפנות אזרחים מבתיהם , אך הביטוי 
       של "ברגישות ובנחישות", אשר הפך למוטו של מדינה שלמה וכל אשר משתמע ממנו, לא עמד מעולם לנגד עיני 
       הכוחות במקרים אחרים בהיסטוריה.
       Best practices לא היו בנמצא (בסדר גודל המדובר ובשאר המאפיינים המורכבים) והיה צורך לבנות תורת הפעלה
       ולהתאימה לנסיבות המשתנות של המבצע.

  ü   משימה שאסור להיכשל בה - לא ניכנס כאן לניתוחים פוליטיים/מדיניים, אך ברור לכל שבמשימה זו אסור היה 
       להיכשל. יתרה מכך, גם אסור היה להגיע לפחות מאשר ביצוע מעולה של המשימה. לתפיסת אזרחים רבים, 
       הדמוקרטיה הישראלית היתה מונחות על כף המאזניים. כל תקלה, ולוא הקטנה ביותר, עלולה היתה להעיב על כל 
       ההישגים המקבילים.

  ü   עומס רגשי רב - עוצמת הרגשות מצד כל אזרחי המדינה היתה כמעט בלתי נסבלת, גם יחסית למדינה כמו ישראל,
       הרגילה למצבים טעונים רגשית.
       גאוות ישראל על היות כוחות הביטחון שלה, חלק אינטגראלי מהעם והביטוי "כל העם צבא" איננו זר לכולנו. אי לכך,
       העומס הרגשי חלחל (וטוב שכך) אל הכוחות עצמם והיה צורך להתמודד עם התופעה.

  ü   ריבוי ארגונים המעורבים בתהליך -  גם מבלי לקחת בחשבון אלמנטים לגיטימיים של אגו ופוליטיקה בין ארגונית, 
       לכל אחת מזרועות הביטחון המעורבות במבצע ההתנתקות, תורת הפעלה משלה והסכנה שכל אחת תגבש תוכנית 
       הכנת כוחות שונה ואף מתנגשת לאחרת הייתה ממשית ואף וודאית.

  ü   ריבוי גורמים מקצועיים בתהליך - ציינו מקודם שמעורבים בתהליך צה"ל ומשטרת ישראל. עם זאת, גם גופים
       אלה אינם מונוליתיים ולכל אחד אנשי מקצוע מצויינים ( בתחום התקשורת, הפסיכולוגיה , המשפט וכו' ), אשר חפצו
       להביא את תפיסותיהם ותוכניותיהם לידי ביטוי. כולם ראו לנגד עיניהם , את שאר האתגרים שצויינו לעיל והדבר רק
       הגביר את הסכנה האפשרית של חוסר אפקטיביות ו/או יעילות ואף התנגשויות בניהם, אשר יכלו להקשות על
       המשימה.
       התבקש אינטגרטור, אשר יוביל את המשימה.

  ü   מיקוד תקשורתי עצום - בשלב מוקדם של ההיערכות קבלו הגורמים המוסמכים, אחרי התדיינות רבה, החלטה 
       לפתוח את שטחי הפעילות לכלי התקשורת העולמיים. כמות נציגי התקשורת היתה כמעט בלתי נתפסת. חיילים
       הרגישו תחת "זכוכית גדלת". 
       נוסיף לכך את האתגרים הקודמים, כמו "שטח לא ממופה", לדוגמא, ונתחיל להבין מה עמד בפני מקבלי ההחלטות 
       בשטח בזמן אמת.
       כל חייל/ת בוכה, כל צעקה, כל הרמת יד הועברה בשידור ישיר לכל בתי ישראל ובעצם לרוב בתי העולם.

  ü   תנאים משתנים - פועל יוצא וודאי מכל האמור לעיל , הוא שהתפיסה עימה נכנסו הכוחות להכנות איננה זו עימה 
       סיימו את ההכנה והתפיסה עימה החלו הכוחות את הפינוי איננה זו עימה המשיכו וסיימו אותו.לוחות זמנים, סדר
       פינוי, מערך הכוחות המפנים השתנו תוך כדי התקדמות הפעילות.

בתחילת פרק זה ציינו שכל אתגר כזה יכול "לפרנס" בכבוד מתכננים מהאיכות הגבוהה ביותר. חיבורם יצר מצב בלתי ידוע ואתגר חסר תקדים בתולדות כוחות הביטחון העולמיים.

המענים לאתגרים – האינטגרטור והגנרטור

ההיערכות להתנתקות החלה בצורה דומה לרוב התהליכים המוכרים בישראל ובצה"ל : כל גוף המעורב במבצע ( וכאלה היו, כאמור, רבים) קבע צוותי עבודה, החל לכתוב תוכניות מתאימות ואלה אכן היו טובות מזווית הראייה הספציפית של הגוף המעורב.

עם התקדמות ההכנות, החלו להופיע חיכוכים וסתירות בין הגורמים השונים: מי אחראי על מה; איך יחולק הזמן; לפי איזה תו"ל יעבדו; איך יתוקצבו המשאבים וכיוצ"ב. מפקדים שהיו מעורבים בתהליך יודעים לתאר ישיבות מתוחות המתנהלות בטונים גבוהים, בהם כל צד מנסה לבוא לידי ביטוי ולוודא שתפיסותיו תהיינה אלה שייקבעו.

בשלב זה התרחש משהו, אשר איננו מוכר גם ל"וותיקי עולם ההדרכה" : ראש אגף המבצעים בצה"ל הוציא הנחייה, אשר קבעה שבעלת הסמכות הצה"לית להוצאת הפקודות המתכללות להדרכת ולהכנת הכוח היא מחלקת ההדרכה במפקדת זרוע היבשה. היא זו שתשמש כאינטגרטור של כל הגורמים בשטח. הן אלה המבצעיים ( משטרה, אוגדות ופיקודים) והן אלה המקצועיים במטות ( גורמים מתחומי המשפט, התקשורת, הפסיכולוגיה ועוד).

הנחייה זו לא באה להוריד מחשיבות המעורבים, אלא להכיר בכך שגוף ההדרכה יודע היטב ובצורה כוללנית, מה צריך לבצע, מה גבולות האחריות של הגורמים המקצועיים השונים ומונע סתירות וחיכוכים.

ההדרכה קבלה על עצמה( מיותר לציין שביחד עם כלל התחומים/הגורמים השונים) לקחת ארגון שלם, מורכב ובמשימה מכרעת ולהוביל אותו למקום חדש ולהצלחה.

ההדרכה לא יכלה למצב את עצמה במקום הנח והמוכר של ה"יועץ" בארגון, אשר מגיב לבקשות הגופים השונים, אלא הייתה בעלת הסמכות לנסח את הפקודות ולסמכות זו מתלווה אחריות גדולה...

ואיך הדבר נעשה בפועל על ידי ההדרכה ?

• גיבוש תפיסה ותהליך עבודה כוללים:
  נוצרה הבנה שדווקא לאור מאפיינים של חוסר וודאות, שינויים תכופים וריבוי גורמים מעורבים – יש חשיבות לעצב ולעבוד לפי תפיסה ומודל סדורים ומובנים, שמחברים את כל השלבים שבתהליך ומסנכרנים עפ"י הרציונל מוגדר את כלל הגורמים הרלבנטיים( מצ"ב תרשים מודל העבודה).
  
• מתן מענה שלם, במרכיבי המקום והזמן  :
  ההדרכה הבינה שרק באמצעות אינטגרציה של כלל התוכניות וכלל הגורמים בתהליך ניתן יהיה למצות טוב יותר את הפוטנציאל של כל תחום מקצועי וכך להגיע לאפקטיביות ויעילות טובים יותר.. בהתאם לכך, נבנה מודל ה"טיל" (ראו שרטוט 1) המתאר את האינטגרציה שבה יפעלו כל הגורמים המעורבים בהכנת הכוחות.
  
• שילוב נכון בין ריכוז לביזור:
  מחד, התוכניות והפקודות הוכנו באופן מרוכז על ידי מחלקת ההדרכה והגורמים המובילים אותה מציינים כ- 20 פקודות והנחיות שונות, אשר נוסחו והוטמעו בתקופה קצרה ביותר וכיסו את כל מהלך הכנת הכוחות.
  כנגזרת מהתוכניות והפקודות גובשו השתלמויות מקצועיות מרוכזות בנושאים שאותרו כצרכים עיקריים ( סמכויות משפטיות, הפרות סדר וכו'). בנוסף פותחו באופן מרוכז ואיכותי ערכות הדרכה שאיפשרו סטנדרטיזציה הן בתוכניות שהועברו והן באופן ובשיטות ההדרכה.
  מאידך, לאנשי ההדרכה היה ברור, שרק שיתוף הדוק ומעמיק של המפקדים בהכנת הכוחות יביא את התוצאות הנדרשות – הן ברמה המקצועית והן ברמה הרגשית.ולכן , ההחלטה הייתה שהמפקדים ילמדו לפני והם שיאמנו ויקנו את הנדרש לאנשיהם. זה לא היה מקובל על כולם לאור העובדה, שהמפקדים במינימום זמן נדרשו, לפי תפיסת מערך ההדרכה , ללמוד הרבה מיומנויות חדשות להטמיע הרבה ידע חדש וכן להתמודד עם עמדות חדשות ומייד להיות מסוגלים להקנות אותם לפקודיהם. אחד העקרונות בתפיסה, לכן, היה להקנות מעטפת תומכת של מענים כגון ערכות ההדרכה ,צוות הדרכה ויועצים למפקדים, אשר ייעזרו בערכות שצוינו לעיל. לאור זאת , לאנשי המקצוע הוגדר תפקיד של מלווים, יועצים,בקרים ומסייעים במידת הצורך.בשיטת עבודה זו היה משום "מכפיל כוח" משמעותי.
  
• צוות הדרכה מרכזי:
  לאור התפיסה של ריכוז הפיתוח וביזור השימוש והביצוע ,  הוחלט על הקמת אד-הוק של צוות הדרכה מרכזי זמני ,לצורך המשימה, אשר גובש, אותר, הוכשר, הונחה ונוהל ע"י מחלקת ההדרכה.
  צוות זה היווה הקשר בין המטה(מחלקת ההדרכה) ומוצריו לבין המפקדים בשטח.
  
• שיטות ואמצעי הדרכה :
  נעשה  שימוש בשיטות ואמצעי הדרכה מגוונים אשר פותחו ושולבו במקום ובזמן בהם האפקטיביות שלהם הייתה הגבוהה ביותר  לצורך הכנת הכוחות.
  
• שימוש בסמכות שהוקנתה במקרי הצורך :
  כמצויין לעיל, אנשי ההדרכה (ובעיקר אלה שבמטות) מורגלים לשמש כיועצים בארגון ולהימנע מעימותים עם גורמים בכירים בארגון. קבלת האחריות על הכנת הכוח, לא איפשרה "גלישה" ל-mode עבודה זה.
  מעבר לכתיבת הפקודות וההנחיות, היו גם מקרים לא מעטים, בהם גורמי ההדרכה השפיעו בצורה מכריעה על דרישות השטח כגון צמצום וזירוז תהליך ההכשרה ואף בהגדרת הכוחות אל מול המשימות. ברור היה שדרישות אלה באות על רקע מצוקה מבצעית ומשאבית, אך ההדרכה הובילה תהליכי חשיבה על הכשרה דיפרנציאלית לפי פריסת הכוחות במהלך ההתנתקות, כך שכוחות אשר במגע פחות הדוק עם האוכלוסיות המתפנות יוכשרו ברמה מעמיקה פחות. זו הייתה החלטה חשובה, אשר סיכון בצידה והיא איפשרה הפניית משאבים רבים יותר לכוחות שבמעגל הראשון של הפינוי. כיום, אנו מודעים לצדק שבהחלטה זו, אך כאשר קפצו מפונים מחלונות אוטובוסים, אשר לווו ע"י כוחות ממעגלים 2 ו-5, הורמו קולות, כנגד הכנתם. למזלה של ההדרכה ( ובעצם של כולנו), מקרים אלה היו מעטים ביותר.
  בדוגמא נוספת, כוח שהוגדרה לו משימה והיה אמור לעבור הכשרה לביצוע משימה מורכבת מאד( פינוי מגגות הבתים), שונתה משימתו, כאשר השיקול העיקרי בהחלטה היה היכולת להכשיר ולאמן אותו במצב שנוצר.
  מקרה נוסף, שבו אנו עדים לתפקיד ולהשפעה המכריעה של יחידת ההדרכה הוא בנושא אחריות המפקדים על הדרכת פיקודיה. גורמים בכירים הטילו ספק כאמור, ביכולת להכשיר את המפקדים על כ"כ הרבה מיומנויות ותפיסות חדשים ומורכבים בזמן כה מועט, ולצפות שיהיו גם עם יכולת ללמד ולהקנות לפקודיה ישר אח"כ את אותן המיומנויות והידע הנדרשים . מערך ההדרכה , לצד גם מפקדים רבים ,עמדו על דעתם שבמבצע הנוכחי לא יכול להתקיים תהליך אחר ושיטה זו אכן הוטמעה בצורה כוללנית ובהצלחה רבה , בסופו של דבר.
  
• שימוש נכון בידע מאירועים קודמים ואף שונים
  בפרק על האתגרים ציינו, שאין "אח ורע" בהיסטוריה למבצע כגון זה. עם זאת, היה חשוב להדרכה ללמוד מכל אירוע בעל קווים דומים.
  הרלבנטי ביותר היה, כמובן, פינוי ימית, על כל מה שנעשה בו במיוחד על מה שלא נעשה בו.
  
• במקביל לכך, התנהלו מהלכים של תחקיר והפקת לקחים בזמן אמת. זכור לנו הפינוי הלא מוצלח של הישוב "שירת הים". מייד עם סיומו, השתתפה ההדרכה במהלך של לימוד מהתקלות שהיו במקום ואלה יושמו מיידית בפקודות ובהנחיות למבצע המרכזי.
  ניסיון פחות מוצלח זה סייע לאנשי ההדרכה להמחיש את הצורך בקיום תהליך מסודר, שיטתי ומקיף של הכשרת הכוחות. שיטת ה"יהיה בסדר" ירדה סופית מהפרק...
  
• התפתחות תפיסת ההדרכה הייתה במקביל ואף השפיעה על התפתחות הידע והתפיסה המקצועית.
  לדוגמא, במקרים מסויימים כשירויות נדרשות שונו בהתאם לאפשרויות ההדרכה להכין את הכוחות לרמה הנדרשת.
  
• אינטגרציה של מרכיבי התיפקוד השונים:
  ההדרכה הובילה תפיסה שהנחת העבודה שלה הייתה ראייה כוללת של האתגרים שיעמדו בשעת אמת לכל בעל תפקיד במשימה והנגזרת הייתה בהגדרה שלא נכון לאמן על כל מרכיב תפקוד בנפרד, אלא רק בצורה אינטגרטיבית שתדמה את ההתמודדות המורכבת אותה יפגוש בעת ביצוע המשימה . התוצאה הייתה הכנה אינטגרטיבית שכללה את  המרכיבים של  המיומנויות הקוגניטיביות והמוטוריות ,ידע מבצעי, משפטי ואחר , מרכיבים אפקטיביים, תפיסות, עמדות,ערכים וכו'. .
• העיצוב ההדרכתי עשה שימוש בתפיסות המעודכנות הרלבנטיות ביותר לאתגרים מעיין אלה:
  o דימוי מירבי של "מצבי אמת"
  o אינטגרציה של כל עולמות התוכן ( משפטי,  תקשורתי,ערכי,רגשי,מקצועי וכו').
  o המפקדים הם המאמנים, בליווי יועצים מדריכים מקצועיים
  o ההכנה מכוונת משימה (לפי מעגלי הפינוי)
  o ההכנה כללה תירגול מעשי-חשיבתי
  o תרגילים אינטגרטיביים
  o הגדרת הסמכות בנושאי הליבה(סמכויות משפטיות, תרגולת פינוי – בנפרד למבוגרים, לילדים ולתינוקות)
     וכיוצ"ב.
  o מתן גמישות באופן ביצוע האימון לאור צורכי ואילוצי היחידות (כנגזר מהקווים המנחים והעקרונות)
  o שימוש בשיטות ואמצעי הדרכה מגוונים ומשולבים במקום ובזמן שבו האפקטיביות שלהם היא הגבוהה ביותר.
  o תוכניות שהוגדרו על בסיס ניתוח של צווארי בקבוק ואילוצים ( זמן, מקום, כוח אדם להדרכה, מתאמנים וכו').

בסופו של דבר הודרכו עשרות אלפי חיילים באמצעות  מגוון של תוכניות , השתלמויות , מופעים ואמצעים וכל זאת בזמן קצר ביותר, בתנאי אי וודאות גבוהים תוך הטמעת שינויים תכופים. אכן מבצע להתפאר בו...

ואכן כאשר תוחקרו הכוחות, תוך כדי ואחרי המשימה, ע"י מגוון גורמים נמצא ש-:

• השורה התחתונה – מטרת התוכניות להכנת הכוחות : הבאת הכוחות לכשירות הנדרשת וכו'... – הושגה (מסקר שכלל 78 מפקדים במשימה ,85.9% השיבו ש"האימון סייע לביצוע המשימות בהתנתקות")
• ראינו את הפער הגדול בין המשימות שאימנו לקראתן לבין כאלה שלא. לדוגמא , התשובות מתוך¬ סקר של 52 חיילים שביצעו המשימה, ונשאלו לגבי תחושת המוכנות שלהם:
  1. ליווי באוטובוס –  כשירות שלא תוכננה מראש  לחיילים ולא הייתה באימון – רק 8.9% השיבו שהיו מוכנים .
  2. לעומתם, במקרה של פינוי פיזי ממבנה (תוכנן ונכלל באימון) - 81.8% השיבו שהאימון הכין אותם היטב לביצוע המשימה).
• ראינו את יכולת ההתגמשות וההתאמה של תהליך ההדרכה/ הכנה למציאות המשתנה (במשימות,בסד"כ , וכו')
• קיימת אפקטיביות גבוהה להכנת הכוחות.
• שביעות רצון גבוהה ממגוון אמצעי ההדרכה ושיטות הלימוד
• התרגילים באימונים דימו היטב את המצבים בהם ייתקלו הכוחות במהלך המשימה.
• צויינה  החשיבות של העבודה בשני המישורים  בו זמנית – גיבוש וכתיבת תפיסות והנחיות מחד,ומאידך/ובמקביל-גוף הדרכה והטמעה שנמצא בשטח, עם המפקדים/המוצאים לפועל , שמחבר מקשר ונותן היזון חוזר בין שני המשורים הללו.

תובנות ממיכלול תהליך הכנת הכוחות

להלן נרשום את עיקרי התובנות מתהליך הכנת הכוחות ובל יתפלא הקורא/ת שתהליך חריג זה נציין גם כמה נקודות שלא בהכרח בוצעו כיאות...העיקר הוא תהליך הלמידה נלווה לכך:

• כאשר ארגון מתמודד עם אתגר של הנחלת והטמעת ידע, מיומנויות, תפיסות ועמדות חדשים ורבים, בזמן קצר ולמשאב אנושי כה רב והטרוגני, ניתן ללמוד מהניסיון של ההתנתקות, שהגורם המתאים ביותר "לקבל את המושכות", תוך ראייה כוללת ויצירת אינטגרציה – זוהי פונקציית ההדרכה הארגונית.
   
  מבחינה זו "עמדה ההדרכה במבחן" והצטרפה ל"אחיה הגדולים", כגון השיווק, התפעול והכספים..
  
• השילוב בין ריכוז פיתוח ההדרכה לבין ביזור הביצוע אפשר להביא את הכוחות הרבים וההטרוגניים למוכנות מרבית כאשר מחד גיסא, יש שליטה ואחידות מסוימת בתכנים והמיומנויות שמוקנים , ומאידך גיסא , מתאפשר לבצע רחב היקף  בזמן קצר יחסית.
  
• קיימת חשיבות לעבודה עפ"י מתודולוגיה ותפיסת עבודה מוגדרת וסדורה . במקרה הנ"ל – לא הייתה כזו והיא גובשה תוך כדי הפעילות, דבר  אשר גרם לא פעם לחוסר מיצוי אופטימאלי של המשאבים ושל היכולות.
  
• לצד  המתודולוגיה הסדורה , יש חשיבות גדולה ליכולת ההתגמשות וההתאמה של תהליך ההדרכה/ הכנה למציאות המשתנה (במשימות,בסד"כ , וכו')
  
• ראינו החשיבות הגדולה של בניית תהליכי הדרכה מתוך הבנה של האילוצים השונים של המערכת כגון במשאבי זמן , תקציב , תשתיות ,כ"א ועוד .
  
• יש חשיבות רבה להגדרה ברורה ומוקדמת ככל הניתן של גורם שיתכלל ויוביל את מהלך הכנת הכוחות למשימות , ולוודא שמקבל ביחד עם ההגדרה גם אחריות וסמכויות למימושה.במקרה הנ"ל זה לקה בחסר הן מבחינת העיתוי והן מבחינת מתן הסמכויות הנדרשות.
  
• נכון לפתח תפיסות ותוכניות הדרכה לצד ובמקביל – לפיתוח כלי הדרכה פרקטיים למימוש  / ביצוען של התפיסות והתוכניות הדרכה .
  
• למערכת ההדרכה יכולה להיות תרומה גם במשורים שלא בגבולות הגזרה הישירים שלה , למשל – בהגדרת / באופן שבו יוגדרו הכשירויות המבצעיות הנדרשות (ע"י הגדרת המתודולוגיה , בחינתן במהלך בניית התרגילים וביצועם, לאור יכולת בעל התפקיד לממשן וכו'.).
  
• ישנה חשיבות בהגדרת מוקדי ידע לתחומים הרלבנטיים השונים , בעיקר במשימה בה הידע מתגבש תוך כדי פעילות הכנת הכוחות והכוחות הינם רבים והטרוגניים .
  
• במצב  של ביזור הדרכות רבות לשטח , ישנה חשיבות בתכנון והקמה של מערך הטמעה תמיכה ובקרה , מתאים בהרכבו /מקצועיותו ובהיקפו לסוג והיקף המשימה . חשוב לנתח לפני המשימה את הצרכים ולהבנות המערך הנ"ל בהתאם . בדוגמא שלנו נבנה כוח כזה אך ללא פרופורציה לצרכים הרבים ולהיקפים הנדרשים.
  
• חיוני לבנות מנגנונים של הפקת לקחים שיפעלו תוך כדי הפעילות המבצעית. התפיסה שרווחת לעיתים, שנלמד ונשתפר אחרי סיום הפעילות מביאה לתקלות ולנזקים משמעותיים.

אנשי ההדרכה בצה"ל יצאו מהמשימה הזו מחוזקים ו"עשירים" בהתנסויות חדשניות ומאתגרות ועם לא מעט תובנות  חשובות ליישום / לשיפור. נותר עתה להיווכח האם המעמד החדש הזה והתובנות שנלמדו בתהליך ההדרכה לקראת ההתנתקות ישמשו אותם גם בימים שלווים יותר ( עד כמה שאלה קיימים בישראל...). מהתמונה שמצטיירת כיום לכותבי המאמר- המסקנה חיובית ביותר ולפחות מכך יצאנו מורווחים מהתהליך הכואב אותו עברנו כולנו בהתנתקות.