הפורום הנו דרך שיח, פתוח לכל הקהילה ומהווה במה למפגש והכרות עם קולגות בתחום
אתם מוזמנים להעלות שאלות , דילמות ,קשיים, חוויות מקצועיות מחיי היום יום
בקשות לרעיונות בתחומים שונים וכל העולה על שולחנכם/ן.
השימוש בפורום כרוך בהסכמה לתקנון הפורום
שלום,אני מעוניינת לארגן יופ כיף ךעובדים, אשמח לקבל המלצה על חברה שמארגנת אירועים כאלה (אשמח לקבל המלצה מחברה ולא מהספק עצמו) וגם המלצה על מלון ביום המלח שיכול להציע אירוח יום שלם ששווה את ההשקעה הכספית.
התבקשתי לבצע פרוייקט בנושא הורדת שיעור תחלופת עובדי יצור (במושג תחלופה הכוונה הן לפיטורין והן להתפטרות)
כמובן שבשלב ראשון אני עורכת ניתוח נתונים מקיף של השנים האחרונות, הניתוח מעלה שאחוז התחלופה אצלינו אינו גבוה במיוחד, להערכתי. כמובן שתמיד ניתן לנסות ולשפר אך לפני כן חשוב לי לדעת איפה אנחנו עומדים ביחד לארגונים אחרים שדומים לנו בפרופיל שלהם.
האם יש דבר כזה - דוח שיעורי תחלופה בתעשיה, בדומה לדוח חתכי שכרבתעשיה ?
האם מישהו ביצע פרוייקט כזה בעבר ויכול להנחות קצת ?
במקביל חשבתי בשלב הראשון לנסות ליצור קשר עם אנשי גיוס בחברות בפרופיל דומה לשלנו כדי לשאול עם אילו כלים הם עובדים בתהליל הגיוס -
הפרופיל הוא חברות תעשייתיות יצרניות באזור הצפון/הדרום (במרכז רמות השכר לעיתים קרובות שונות ממה שאני יודעת) שמפעילי מכונה/עובדי היצור שלהם הינם ברובם אנשים מהמגזר הערבי . חשבתי עד כה על כתר, סטרפלסט, צאג, דלתא, תפרון, יש עוד רעיונות ?
אשמח לעזרה, אני מחפשת אנשי מכירות פרונטליים לחברתנו ולא מעוניינת להיעזר בחברות השמה, יש לכם רעיונות לאתרי דרושים שניתן לפרסם בהם בחינם וניתן לגייס דרכם אנשי מכירות?
אם זאת, אני חושבת שחשוב דווקא לבנות את ההדרכה למנהלים בצורה שתואמת את הצרכים של הגיוס ושלהם כמנהלים, ונכון לראות את מי אתם מגייסים ומהם הדברים שראיון אישי בא לבדוק.
ראיתי סדנה זו והמנחה מקצוענית אמיתית ומקסימה. נשים שחשבו כל חייהן שמשהו מחמיא להן, מגלות פתאום שהן ממש טועות וטיפים קטנים ממש משנים להן את התחושה ביומיום. אם זה מעניין אותך, תשלחי לי מייל ואשלח את פרטיי ההתקשרות עם תומה: shoam@debate.co.il
תקשורת חזותית
מטרת הסדנה לטיפוח היא לאפשר העצמה והדגשה של היתרונות לצד הסתרת החסרונות על מנת לא לשנות אותנו אלא להציג אותנו באופן המחמיא והמוצלח ביותר. במהלך הסדנא נלמד להכיר את הכלים העומדים לרשותנו, השימוש בהם וטכניקות פשוטות, קלות ואפשריות לכל יד, גם זו שאינה מקצועית.
הסדה תועבר ע"י תומה, מהבולטות שבמאפרות המקצועיות בארץ, אשר פועלת למעלה מ-20 שנה בתעשיית האופנה והפרסום. עבודותיה התפרסמו במהלך השנים על גבי שעריהם של מיטב המגזינים, הקטלוגים של הגדולות בחברות האופנה, פרסומות טלביזיה ועוד.
עובד (ממחלקת משאבי אנוש) ש"משתף" לא מעט עובדים באי שביעות רצונו משינויים ארגוניים במחלקה, שינוי תפקידו וכד... אני לא בעד שיתנתק מאנשים ומצד שני- זה פוגע בעבודה השוטפת שלו ובמיצוב המחלקה כי הוא מציג את עצמו לכולם כ"מסכן" עם "מנהלת רעה" במקום להרים את עצמו, להתחבר לשינוי להתקדם קדימה...
השאלה היא איך לתקשר לו את זה בצורה עניינית, כי זה לא שאני יכולה לבוא ולכעוס עליו שרע לו, ניסיתי להבין, לתת זמן לעיכול השינויים, ניסיתי להסביר את הרציונל מאחורי כל השינויים ומצד שני- יש עבודה לעשות ו"פסיכולוגית" זה מעכב את התקדמות המחלקה, את בניית מערך האמון ביני לבינו ובין המחלקה לשאר החברה...
אשמח לשמוע דעתכם איך מסבירים את זה ברמה "רציונלית" יותר מאשר "תפסיק להתבכיין" (כתבתי בקיצוניות כמובן) וברמה אישית, אני יודעת למה לא טוב לו, היו לנו כמה שיחות בנושא, ניסיתי לעשות כל התאמה אליו במסגרת האפשר אבל זה לא זז... ביעדים שלו הוא עומד אבל בדיוק, לא בערך, עושה בדיוק מה שאני מבקשת, לא מעבר, לא יוזם, ושדי ברור לי שהוא גם התחיל לחפש עבודה בחוץ (הוא גם לא טרח להסתיר את זה מאותם אנשים שהוא משתף...)
יש איזה טיפים למישהו? כי מבחינתי מתחיל להגיע הגבול האפשרי להמשיך ככה (כי אי אפשר לעבוד כשאתה לא נותן אמון ואתה גם יודע שמישהו לא מרוצה וזה משהו שלא ייפתר, כי במקור מדובר בעובד שרצה את התפקיד שלי ולא נמצא מתאים, אז השאלה היא גם כמה התסכול הזה יימשך ויפגע במה שאני מנסה לבנות פה...)
הי, אני ממליץ לרתום את העובד לפרויקטים עליהם את עובדת ולתת לו קרדיט פומבי על ההשגים השונים. עד כמה שלא נעים להגיד את זה, ככל שתהי יותר נחמדה אליו ושהוא ירגיש יותר מוערך על ידי משאבי אנוש כך יהיה לו יותר קשה, תחושת אשם, לצאת עם הכביסה המלוכלכת החוצה.
נתתי פרוייקטים, תחומי אחריות, עשיתי תיאום ציפיות של ראש גדול והתמודדות עם עומס, הבעיה היא שגם ברמת התקדמות הפרוייקטים (והמשימות השוטפות) , אני כל הזמן צריכה לשאול ולבדוק מה קורה, כאילו עובד שעד עכשיו העידו עליו שניתן לסמוך עליו- עושה לי "תרגילי מנהיגות" כדי לבדוק מה הסף שלי... אני יודעת שיש לי אחריות ניהולית אבל מהו הגבול הסביר למשוך כזו גישה ולהיות "סלחן" לעיכול השינוי? כאמור- הגישה הזאת לא גורמת לי לרצות להמשיך להעסיק אותו אבל מה קורה שמצפים לראש גדול ומקבלים "בדיוק" מה ששואלים עליו, לא יותר ולא פחות? אני יכולה לבוא ולומר שאין עמידה ביעדים? כיוון שזה עובד עם ותק (לא מאוד ארוך אבל עדיין ותק)- אני לא רוצה לעשות מהפכות כבר בהתחלה, מצד שני- זה מאוד מעכב את העבודה אם אני צריכה להתמקד כל הזמן בשיחות תיאום ציפיות ולא בעבודה עצמה שצריכה לרוץ קדימה והבסיס לעבוד יחד הוא אמון שכרגע אין לי והוא לא עושה כלום מצדו כדי שגם אתן אותו...
1. מה היה אופי התקשורת שלו עם עובדים אחרים לפני שהתחילו השינויים? מה היה אופן ההתנהלות שלו בעבודה בכלל?- הוא התנהג כאחראי (הוא היה הותיק בצוות), בפועל התמקד מקצועית רק בתחום הגיוס, וכעת שמוצעים לו תחומים נוספים, הוא עדיין עושה אותם "מטלתית" ולא מרים את הדגל או את התחום לרמת ניהול תחום...
2. עד כמה העניין משמעותי להתקדמות שלך לעבר המטרות והיעדים שאת רוצה להשיג? מבחינתי זה קריטי, גם כי הוא עושה לי נזק מבחינת התקדמות ועמידה ביעדי המחלקה (תמיד "אין לו זמן" גם כאשר שמנו ניהול זמן כיעד עבורו) מה שמשפיע על קצב העבודה של האחרים...
3. עד כמה העניין משמעותי מבחינת האווירה והמוטיבציה בצוות שלך? כאמור- מאוד, הוא הותיק אז כולם "מתיישרים לפיו", עד כדי כך שהוא נצמא בפגישה- הם לא מדברים אלא "נותנים לו את הכבוד", גם ששאלתי היום עובד אחר בפגישה- הוא הפנה אליו את הראש וביקש שהותיק יענה...
4. מה הן נקודות הזכות של העובד? מחויבות לחברה גבוהה, יש נכונות, פשוט לא נראה שיש רצון אמיתי להצלחה של המחלקה (גם הצלחה שלי מן הסתם כמי שלקחה את מקומו")
5. מה עלול לקרות אם דפוסי ההתנהגות הנוכחיים של העובד ימשכו? אני (כבר היום) לא סומכת עליו ברמת ביצוע משימות, ברמת שיתוף, אני שומעת מכל מיני ערוצים על השינויים ה"דרקוניים" שאני עושה במחלקה, אבל אין מה לעשות- לשם זה הוקמה מחלקת משאבי אנוש (לא היתה פה קודם)- הצוות עבד תפעולית וגיוסית תחת חטיבות שונות
6. מה היית רוצה שיקרה? מודה שאני מתחילה לאבד סבלנות ואני לא יודעת כבר איך להגיד את זה שוב אחרי כמה שיחות תיאום ציפיות על משמעות האמון בינינו ועל הפורמט החדש שאני מנסה לייצר במחלקה...
יכול להיות שאני כבר רווייה משיחות כאלה אז אני כבר "משוחדת" אבל איך אומרים לעובד שאתה לא יכול להמשיך שכביכול "אין לך סיבה קונקרטית" לפיטורין (כאילו הוא עובד בסדר אבל זה לא העובד שהייתי מגייס אם היתה לך האפשרות...)?
בעצם נראה שאת יודעת בדיוק מה את רוצה לעשות (לפטר אותו) ומחפשת את הלגיטימציה לכך. על פניו, עובד שפועל באופן פומבי להכשלת השינויים שאת מנסה להנהיג, מספק בעיני סיבה מאד ספציפית ולגיטימית לכך.
השאלה המרכזית שיש לשאול כאן היא: האם ההשקעה הנדרשת כדי לחבר אותו אליך ולשינויים שאת רוצה לעשות, שווה את התפוקות שהוא ייתן לאחר מכן לאורך זמן?
אני סובר שאפשר לעבוד איתו בצורות שונות כדי לגייס אותו לעניין ולבסוף להגיע לתוצאה סבירה. האם זה יספק אותך?
אם התשובה לשאלות האלה היא "כן". אשמח להמשיך ולפרט מה לדעתי אפשר לעשות. אם התשובה היא "לא", אז חבל על האנרגיות שאת משקיעה בעניין.
את המנהלת, האחריות להצלחה היא עליך, כמו גם ההחלטות הקשות. זה אף פעם לא נעים לפטר מישהו ולפעמים אנחנו עושים הכל כדי להימנע מזה. אם זה הדבר הנכון לעשות, הוא נכון גם בשבילך וגם בשבילו. לא נשמע לי שהוא מאד נהנה בעבודה ואולי גם לו יהייה טוב יותר במקום אחר.
מאוד יכול להיות שאתה צודק, אני באמת לא בטוחה שאורך הרוח וההשקעה שלי בנסיון לשמר מצדיק את התפוקות הנוכחיות והעתידיות, אחת הדילמות שעלו מול אותו עובד (העליתי אותו בעבר בפורום) הוא נושא שימור הטייטל שלו כמנהל גיוס (שניתן לו בהיעדר מנהל מש"א בארגון, גם בחוזה לו שהוא לא מוגדר ככזה) ועכשיו עיקר טענותיו זה שהוא השקיע ועשה והתודה הניתנת לו היא לקיחת הטייטל... בכל שיחה כזאת מיד עולה "אבל עשיתי הרבה ונתתי הרבה וזה פוגע בי" (למה אני צריך להיפגע כי יש פה מנהל מש"א חדש?)- מה גם שהמנהל הקודם (מנהל תפעול)- מאוד "ניפח" אותו בכמה הוא נפלא ונהדר ועל כן הוא לא מבין היום מה אני רוצה ממנו ולמה אני פוגעת בציפור נפשו ...
מבחינתי הקו האדום שלא יוגדר כמנהל (אנחנו יחידה של 3 אנשים בחברה של 80 איש, דרגים ניהוליים בכזו אופרציה קטנה זה לא המבנה הארגוני הנכון לראות עיני), מה גם שאני לא רוצה להיכנס לסיטואציה (שאני נגררת אליה) למעין משא ומתן על טייטלים (הבעיה שאין יותר מדי יצירתיות בתחום, וזה חייב גם להיות באנגלית אז מגוון הגדרות התפקיד של משאבי אנוש קטן יותר מראש)
כמו ילד קטן, הוא מוכן להישבע שאם יישמר הטייטל הוא "יעשה הכל" אבל בינתיים המציאות מוכיחה אחרת ובאף אחד מתחומי האחריות החדשים שלו הוא לא מראה פרודוקטיביות, ובכל שיחה שהנושא עולה- חשוב לו מה יראו בקורות החיים שלו מאשר התוכן של מה שהוא עשה...
זהו, זאת הדילמה- לשמר (זה לא העובד הכי גרוע שהיה לי ויש פה נסיבות שאני מעדיפה בהן שקט תעשייתי ועובד ברמה כזאת מאשר רעש גדול של פיטורין, במיוחד לאור היותי רק מספר חודשים בתפקיד) ובאיזה מחיר? האם ללכת לקראתו בנושא הטייטל באיזשהיא דרך והאם זה בכלל יהיה אפקטיבי?
טוב, אני מתחיל חשוב שאולי זה קצת יומרני לנסות בכלל לתת מענה לדילמה כזאת בפורמט הזה. קצת קשה לקבל תמונה מלאה...
בכל מקרה, הטייטל הוא לא הסוגיה, אלא רק ביטוי או סימפטום של משהו אחר, של צורך אחר - כנראה צורך בכבוד והערכה (אם ניקח את זה למסלאו), אבל לא בטוח - יכול להיות שיש פה גם עניין של בטחון תעסוקתי ועוד כל מני. המפתח להצלחה, בהנחה ואת אכן מעוניינת לשמר את העובד, הוא בהבנת הצורך, כיוון שעל צורך ניתן לענות באינסוף דרכים שונות.
לעניין הלפטר / או לא: את כותבת שאת "רק" כמה חודשים בתפקיד. נסי להחליף את "רק" ב- "כבר": זה נשמע לי שבחודשים האלה עשית הרבה ואת מעוניינת לעשות יותר. את מחפשת "שקט תעשייתי" כדי להתקדם ולכן לא מעוניינת להיפרד ממי שמונע ממך את אותו שקט שאת מחפשת. פרידה ממנו, אולי תגביה את הווליום של "הרעש", אך לכמה זמן? שבוע? שבועיים? אח"כ הרי השקט יחזור לכנו. כמה זמן של חוסר שקט והשקעת אנרגיות בנושא, עוד נכונות לך, אם הוא ישאר?
אני לא מכיר את האיש ולא אותך ובוודאי שאין לי שום אינטרס בעניין, פרט למתן עצה טובה. כאמור, זה קשה למדי במגבלות הפורמט הזה ויכול להיות שאני מפספס בענק.
שאלי את עצמך השאלות הנכונות -
1. לגבי האם להשאיר את העובד, או להיפרד ממנן - שאלות של עלות תועלת
2. לגבי העובד עצמו והדרך לשמר אותו - מה הם הצרכים, אותם הוא מבקש למלא? כיצד תוכלי לסייע לו בעניין, בדרך שמקובלת עלייך? (שאלות שכדאי מאד לשאול גם אותו)
אני חושב שזה שווה לך פגישה עם איש מקצוע: יועץ ארגוני / מאמן מנהלים, שיעזור לך להבנות את קבלת ההחלטה, או אולי מישהו שעוסק בגישור.
את יותר ממוזמנת ליצור איתי קשר ישיר ונמשיך לחשוב ביחד (אני מרגיש כבר חצי מושקע רגשית בעניין ).